שני זרעים שכבו זה לצד זה באדמה הדשנה באביב.
הראשון אמר: "אני רוצה לגדול!. אני רוצה לשלוח את שורשי עמוק אל תוך האדמה, לשלוח את נבטי מעבר לקרום הקרקע שמעלי…. אני רוצה להצמיח עלים, ניצנים, להודיע על בוא האביב… אני רוצה לחוש בחמימות השמש על פני ובברכת טל הבוקר על עלי הכותרת שלי!"
והוא גדל.
הזרע השני אמר: "אני חושש!. אם אשלח את שורשי אל האדמה, איני יודע מה אמצא בחשיכה. אם אעשה את דרכי אל האוויר, יפגעו נבטי הקטנים… אם אפתח את עלי, יבוא חילזון ויאכל אותם. ואם יהיו לי פרחים, יבוא ילד ויקטפם. לא, כדאי לי לחכות עד שאחוש בטוח!"
והוא המתין.
תרנגולת שטיילה בחצר מצאה את הזרע שהמתין ואכלה אותו.
(הנסן)
בחיים, כגודל הסיכון- גודל הסיכוי!
צריך לקחת סיכונים מושכלים . אך ללא סיכון ואי וודאות מסוימים, לא ניתן לפרוץ קדימה, להתפתח ולגדול.
לאנשים קטנים- יש פחדים גדולים.
לאנשים גדולים- יש פחדים קטנים.
אך הפחד הגדול ביותר שקיים, הוא הפחד מהפחד.
כמובן, שכמו בכל גדילה– ישנם "כאבי גדילה".
אך, אלה מאתנו שמסרבים להסתכן ולגדול, נבלעים על ידי החיים.
תמיד עדיף להיות "אחד למיליון" מאשר "אחד ממיליון".
(ג.ו)
אסיים בציטוט מדבריו החכמים של סנקה:
"חוסר תעוזה אינו נובע מקיומם של קשיים, קשיים נובעים מחוסר תעוזה".
רק בריאות.
